ליווי וייצוג נפגעי עבירה – על שום מה?

נפגעי עבירה רבים תוהים על שום מה עליהם לשכור את שירותיו של עורך-דין. במה הוא עשוי להועיל עליהם, ואם התועלת עולה על שכר הטרחה הכרוך בכך.

ברוב רובם של המקרים – התשובה היא בהחלט כן. כדאי להיעזר בעורך דין. עורך הדין יוכל לסייע במגוון אפיקים אפשריים, אשר ייסקרו במאמר זה, כגון הגשת תביעות בגין הנזקים למוסד לביטוח לאומי וכנגד עוברי העבירה, ומיצוי זכויות הנפגעים במישור הפלילי על שלביו השונים. לכל הפחות, יהיה זה תמיד נכון להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום, כדי לבחון את האפשרויות השונות שעל הפרק ואת הצרכים של הנפגעים בראי העבירות והנזקים.

במישור האזרחי – הטבת נזקי גוף

תביעת נזיקין כנגד הפוגע

אדם שנפגע בידי אחר זכאי ככלל לפיצוי מהפוגע עד לגובה הנזק שנגרם לו, בבחינת השבת המצב לקדמותו. הפיצוי ניתן בעד אובדן הכנסות בעבר, פגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת, כאב וסבל, ועוד. מובן כי הפיצוי יהיה גבוה יותר ככל שהנזק הוא משמעותי יותר וממושך יותר. כך, נכות צמיתה תזכה את הנפגע בפיצוי גבוה יותר בהשוואה לנכות זמנית.

תביעות נזיקין נגמרות ברוב המוחלט של המקרים בהסכמי פשרה, ועל-כן יהיה זה כמעט תמיד כדאי מבחינת הנפגע להגיש תביעה נגד הפוגע. בנוסף, בתי המשפט נוהגים לפסוק הוצאות שכר טרחה בסכומים גבוהים בהשוואה להליכים משפטיים אחרים, כך שהנפגע לא ייצא מופסד כמעט בשום מקרה עקב הגשת תביעה, ובהינתן שרוב עורכי הדין גובים את שכר הטרחה רק בסוף ההליך המשפטי וכנגזרת של גובה הפיצוי שייפסק בבית המשפט (באחוזים).

תביעות למוסד לביטוח לאומי

ברוב המקרים, לא נכון יהיה להגיש את התביעה כנגד הפוגע בטרם התגבש הנזק. במילים אחרות, אין מקום להגיש תביעה לפני שניתן להעריך את גובה הנזק בצורה טובה ומדויקת דיה. כך למשל, אין מקום להגיש תביעה בגין
הפרעת דחק פוסט-טראומטית, בטרם חלפו שנתיים לערך מיום הפגיעה.

מצב זה מביא לכך שבתקופה שבסמוך לפגיעה, הניזוק סובל מחסרון כיס. כלומר, בתקופה שבין הפגיעה לבין קבלת פסק דין בתביעה הנזיקית, הניזוק נדרש לכסות על הנזקים שספג מכיסו שלו. אי לכך, במקרים שכאלה, מומלץ להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, במקרים המתאימים לכך, אשר ניתן להגישה בסמוך מאוד לקרות הפגיעה. עורך דין העוסק בתחום של נזקי גוף יידע להכווין את הנפגע לאפיקים המשפטיים הנכונים עבורו, ולמצות את זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי והפוגעים. צריך גם לקחת בחשבון שכללי הביטוח הלאומי מציבים הגבלות גם על גובה שכר הטרחה שעורך הדין רשאי לגבות מהנפגע, וגם על דרכי הגביה שלו, כדי להבטיח שלא ייצא הניזוק מקופח.

המישור הפלילי

על פני הדברים, נפגע העבירה אינו צד להליך הפלילי המתנהל כנגד הפוגע. אולם, הנפגע מהווה בהחלט שחקן מפתח במספר צמתים מרכזיים במסלול הפלילי – החל בהגשת תלונה במשטרה ועד להטלת מגבלות על העבריין עם שחרורו מבית האסורים.

אין כל צל של ספק כי נפגע עבירה המלווה ומיוצג בידי עורך דין יוכל למצות את זכויותיו כנפגע בצורה טובה ואפקטיבית בהרבה ולקדם את האינטרסים שלו אל מול הפוגע.  

 נסקור להלן את הצמתים המרכזיים שבהם השפעתו של נפגע העבירה היא ניכרת ביותר:

נקיטת הליכים פליליים כנגד הפוגע. רוב רובם של ההליכים הפליליים מתחילים (ותלויים) בהגשת תלונה מצד נפגע העבירה כנגד העבריין הפוגע. ליווי משפטי בהגשת תלונה יגדיל את הסיכויים שהתלונה תתברר כיאות, ותוביל להגשת כתב אישום כנגד הפוגע. רבים מהנפגעים מתקשים למסור את גרסתם בצורה ממצה, ממוקדת ובהירה, שתוביל לתוצאה המבוקשת – העמדה לדין של הפוגע. חשוב להציג נכונה את הפרטים הרלוונטיים לחקירה, ולהימנע לעיתים מהצגת פרטים מסוימים שעשויים לפגוע במוטיבציה של הרשות האוכפת מלחקור ולהעמיד לדין. ליווי משפטי בשלב זה יסייע מאד בכך.

חשוב גם לקחת בחשבון שהתלונה היא ראיה מרכזית ביותר בהליך הפלילי, וכי הנפגע צפוי להיחקר עליה, לאורכה ולרוחבה, ככל שיוגש כתב אישום. אם כן, לתוכן הדברים ולדרך שבה התלונה מנוסחת, חשיבות רבה בהגשמת מטרתה.

הגשת ערר על החלטת סגירה. במקרים שבהם רשויות האכיפה מחליטות שלא לחקור עבירה מסוימת, או לסגור תיק חקירה מבלי להגיש בו כתב אישום, זכאי המתלונן מכוח החוק להגיש ערר על החלטה. חלון הזמנים המוגדר בחוק הוא חלון של 60 ימים מהיום שבו נמסרה למתלונן ההודעה על סגירת התיק, אולם ניתן בהחלט לבקש להאריך את המועד להגשת הערר גם לאחר מכן.

הערר צריך "לתקוף" את הסיבה שבגינה הוחלט לסגור את תיק החקירה. ברור, כי ערר המוגש כנגד החלטה לסגור תיק חקירה מהטעם שלא נמצאו די ראיות לביצוע העבירה, יהיה שונה מערר המוגש כנגד החלטה לסגור תיק חקירה מפני שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין פלילי ("חוסר עניין לציבור"). מלאכת הגשת ערר היא מלאכה מורכבת, ואין צל של ספק שסיכויו של ערר להתקבל יהיו גבוהים בהרבה לו יוגש על-ידי עורך דין העוסק בכך.

הגשת ערר כרוכה בניתוח חומר החקירה שנאסף על ידי היחידה החוקרת, מן הבחינה הראייתית ומן הבחינה המשפטית, ועל-כן מדובר במלאכה שהיא בלב עיסוקו של עורך הדין, ושאינה אינטואיטיבית למי שאינו בקיא ברזיי המשפט.

מעורבות במשפט ומימוש זכויות. כאמור לעיל, אף שהנפגע אינו בעל דין במשפט הפלילי, הוא זכאי להיות מעורב בו בצמתים מסוימים במהלך המשפט. עורך דין המתמחה בליווי נפגעי עבירה ידאג לכך שהנפגע יממש את זכויותיו במקומות שבהם הדבר מתאפשר וימצה את זכויותיו של הנפגע בראי מטרותיו. כך לדוגמה, נפגע עבירת מין או אלימות חמורה זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו במקרה שבו שוקלת התביעה להתקשר בהסדר טיעון עם הנאשם, לפני קבלת החלטה בעניין. נפגע עבירה אף זכאי למסור הצהרה על הפגיעה או על הנזק שנגרמו לו כתוצאה מהעבירה, והוא זכאי לכך שההצהרה תובא בפני בית המשפט בשעת גזירת דינו של הנאשם.

יתרה מזו, ככל שהפוגע לא הודה בביצוע העבירה ובוחר לנהל משפט כדי להוכיח את חפותו, יידרש נפגע העבירה להעיד בבית המשפט וכחלק מכך להיחקר בחקירה נגדית על-ידי פרקליטו של הנאשם. במקרה זה, עורך הדין המלווה יוכל לסייע לנפגע העבירה להתכונן, עניינית ומנטאלית, לעדותו בבית המשפט. עורך דין הבקיא בתחום יידע לצפות את רוב שאלותיו של פרקליטו של הנאשם ויידע גם להקל על החוויה הבלתי פשוטה עבור הנפגע. זאת, במטרה לבסס עדות משכנעת ואפקטיבית, שתזכה למשקל רב ככל הניתן ע"י בית המשפט, ובתוך צמצום המחירים הנפשיים הכרוכים בעצם מתן העדות.

ייצוג בוועדת שחרורים. חוק זכויות נפגעי עבירה מקנה לנפגע עבירת מין או אלימות הזמנות להביע את עמדתו לעניין שחרורו המוקדם של הפוגע (האסיר) בפני ועדת השחרורים. אף שהזכות המוקנית לנפגע על-פי חוק היא הבעת עמדה בכתב, פסיקת בית המשפט העליון הכירה בכך שבמקרים המתאימים ניתן לאפשר לנפגע להביע את עמדתו גם בעל-פה, במעמד התכנסות הוועדה. על-מנת לצמצם ככל הניתן את האפשרות שהפוגע ישוחרר שחרור מוקדם מהכלא לפני ריצוי עונשו במלואו, מומלץ להסתייע בעורך דין כדי למצות את זכויות נפגע העבירה, ולכדי להביע את עמדת הנפגע באורח משכנע ככל הניתן. יצוין כי הסדר חוקי דומה חל ביחס להבעת עמדת נפגעי עבירה לעניין חנינות.

הגבלות לקראת שחרורו של עבריין מין מן המאסר. המשפט הישראלי מקנה לנפגעי עבירות מין אפשרות לבקש מבית המשפט להטיל על הפוגעים מגבלות כאלו ואחרות גם לאחר שחרורם מהכלא. זאת, במטרה להגן על נפגעי העבירות ולמנוע נזק נוסף שעלול להיגרם להם כתוצאה מהיתקלות עם עברייני המין. בית המשפט רשאי להטיל על עברייני המין מגבלות על מגורים, עבודה או לימודים, אם ישתכנע שעלול להיגרם לנפגעים נזק נפשי של ממש. ייצוג משפטי הולם יגדיל את סיכויו של נפגע העבירה לשכנע את בית המשפט בדבר הצורך באותן מגבלות בראי מצבו של נפגע העבירה ויתר נסיבות העניין.

סיכומו של דבר

הנה כי כן, מבלי למצות את הצמתים הרבים שבהם פוגש המשפט את נפגעי העבירה, ניתן להבין כי ישנה חשיבות אמיתית לליווי וייצוג משפטי של נפגעים, ברוב רובם של המקרים, אם לא בכולם. לכן, יהיה זה תמיד נכון, כאמור לעיל, להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום, כדי לבחון את צרכיו של נפגע העבירה, ואת דרכי הפעולה האפשריות למיצוי זכויותיו וקידום האינטרסים שלו במערכה הכואבת.